היא אמנית זכוכית, שהתחילה בכלל באנימציה. חולמת המון חלומות צבעוניים וחושבת שרמת הגולן היא מקום נפלא להגשים בו חלומות. לא יכולנו להסכים יותר. האורחת שלי לשבת היא רינה (“מנדרינה“) אפלבוים
קצת על עצמך
“רינה אפלבוים, נשואה לגבי, אימא לארבעה ילדים וחולמת המון חלומות צבעוניים“.
עיסוק
“אמנית זכוכית, בעלת סטודיו ‘מנדרינה‘, בנטור. את סטודיו ‘מנדרינה‘ הקמתי לפני 15 שנים. למדתי אנימציה ב‘קמרה אובסקורה‘ ולמשך מספר שנים, אף עבדתי בתחום. מפגש קצר ומרתק עם אמן זכוכית שינה את הכיוון שלי לחלוטין ומאז, חיי הפכו למשחק מתמשך באש.
“הסטודיו נפתח במושב נחלים וכשנדדנו צפונה, לפני 11 שנים, הוא כמובן עבר אתנו. למרות החששות הרבים שליוו את המעבר, אנחנו שמחים עליו מאוד, כמשפחה וכעסק. רמת הגולן היא מקום נפלא להגשים בו חלומות.
“אני חיה ונושמת את העסק ונמצאת בתחושה מתמדת שאני בכלל מעצבת הכול בשבילי. מאוד משמח ומרגש אותי לגלות שאנשים נוספים אוהבים וקונים את העיצובים שלי.
מלבד התכשיטים הצבעוניים, אני אוהבת להתעסק בכל המכלול: עיצוב האריזות, הפרסום, אחזקת הבלוג, חלון הראווה של הסטודיו ועוד ועוד… ומאמינה שאלוהים נמצא בכל הפרטים הקטנים.
“לפני שלוש שנים, פתחתי חדר סדנאות. זהו מקום קסום, בו יש לאנשים את האפשרות להתנתק מהטלפונים ומהלחץ היום–יומי ולבוא לשחק אתי באש. אני מלמדת פיסול בזכוכית מורטי. זו חוויה ייחודית ומרתקת והכי כיף שיוצאים עם תוצר מעבודת יד. לשמחתי ולהפתעתי, יחידים, זוגות, משפחות וקבוצות מגיעים במיוחד מכל הארץ“.
מגורים
“נטור“.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בירושלים להורים סטודנטים לרפואה, יחד עם אחי התאום, תופעה שהייתה מאוד יוצאת דופן באותם הימים. גדלתי בקריית אתא, בסביבה נפלאה ואת גבי פגשתי בשירות הצבאי. אני הייתי מדריכת טיולים בבית ספר שדה והוא היה מלווה בנשק. סיפור סטנדרטי של הרבה המדריכות…”.
איך נראה יום שישי שלך?
“מוקדש ברובו לסדנאות הזכוכית שאני מעבירה“.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“גבי, איש הבשר שגדל בארגנטינה, אחראי על הבשרים בארוחה ואני משלימה עם תוספות ומנה אחרונה“.
זיכרון ילדות משבת
“טלפונים באמצע ארוחות השבת לא היו עניין נדיר ואימא שלי שמתבאסת בכל פעם מחדש לנסוע לבית החולים.
“באחת השבתות, יצאנו עם אימא שלי מהבית, אנחנו לסניף ‘בני עקיבא‘ לפגוש חברים והיא נסעה לבית חולים. בצחוק, ביקשנו ממנה שתקפיץ אותנו בדרך“.
ספרים/ עיתונים בשבת
“אוהבת בעיקר את החלק של התרבות והמאמרים ב‘מקור ראשון‘ ומשתדלת לסיים ספר בכל שבת – חורף, או קיץ. אבל הכיף הגדול הוא בכלל להירדם עם ספר על הספה“.
יש בי געגועים גדולים לחברתי, נעמי דגן ז“ל. בכל שבת, עם סיום הארוחה, היינו הולכים לשיר אתה שירי ארץ ישראל של פעם. אני שואלת את עצמי מה היא הייתה אומרת על תקופת הקורונה? היא הייתה אישה גדולה מהחיים
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“יש בי געגועים גדולים לחברתי, נעמי דגן ז“ל. בכל שבת, עם סיום הארוחה, היינו הולכים לשיר אתה שירי ארץ ישראל של פעם. אני שואלת את עצמי מה היא הייתה אומרת על תקופת הקורונה? היא הייתה אישה גדולה מהחיים“.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“הולכת! מקפידה לא לפספס הליכה בכל יום, סופרת צעדים ושומעת פודקסטים מעניינים בדרך“.
מהו המוטו שלך בחיים?
“אם יתעורר הצורך, אלמד גם לעוף“.
מהו החלום שלך?
“גינת ירק משגשגת“.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“הכול. את האנשים, המרחבים, לשבת לקפה עם חברות, לפחות פעם בשבוע“.
מה את מאחלת לעצמך?
“לא להפסיק לחלום“.
