אבן גבול בת 1700 שנה, הנושאת את השם “כפר נפח” ביוונית, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד מחנה נפח שבגולן
השם “מחנה נפח” עלה לאחרונה לכותרות בסדרה המדוברת “שעת נעילה“, בכאן11. חפירה ארכיאולוגית שנערכה ברמת הגולן בחודש האחרון, מגלה לראשונה, כי השם “נפח” ניתן למקום כבר לפני 1700 שנה.
הדבר התגלה במהלך חפירה ארכיאולוגית שניהלה רשות העתיקות, לפני הנחת קו צינור מים בנפח, ביוזמת חברת “מקורות“. זאת, במסגרת הפרויקטים שמבצעת החברה להנחת קווי מים ברמת הגולן, באורך כולל של 20 ק“מ. קו המים של נפח–קדמת צבי ישמש כקו מים ראשי במערכת אספקת המים לבסיסי צה“ל ברמת הגולן ולעיר קצרין.
בחפירה, בניהולן של דינה אבשלום גורני וירדנה אלכסנדר, מרשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי המכינות הקדם–צבאיות מעין ברוך וקלע–אלון ומתנדבים מהקהילה, התגלתה במפתיע אבן, שעליה כתובת ביוונית. האבן נתגלתה בשימוש משני, בתור אבן כיסוי לקבר.
פיענוח הכתובת על ידי ד“ר דני שיאון מרשות העתיקות, יחד עם פרופ‘ חיים בן דוד, מהמכללה האקדמית כנרת, עורר התרגשות רבה.
לדברי החוקרים: “הכתובת, שבה מוזכר שמו של ‘כפר נפח‘, נחרתה על אבן גבול. אבנים אלו הוצבו בימי הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, סביב שנת 300 לספירה, בגבולות כפרים, לצורך גביית מסים. זוהי אבן הגבול הראשונה במרכז הגולן שעליה מופיע שם שהשתמר עד ימינו; נפח היה שמו של כפר הסורי שישב במקום עד מלחמת ששת הימים ושמו של המחנה הצבאי נפח, הקיים גם היום“.
החוקרים מוסיפים, כי בדרך כלל, משתמרים השמות העתיקים כתוצאה מרצף התיישבותי, המשמר את השמות העתיקים, מדור לדור. אולם, רצף כזה לא התקיים בנפח ומאז התקופה הביזנטית לפני כ-1500 שנה, ועד לתקופה המודרנית, לא ידועה התיישבות במקום, למעט בתקופה הממלוכית (מאה 13-15 לספירה). מסיבה זו,
השתמרות השם מסקרנת ומעוררת השתאות. מציאת אבן הגבול שעליה שם יישוב שהשתמר עד ימינו היא אירוע נדיר. האבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים, גםכשלאהתקייםרצףיישובי
השתמרות השם מסקרנת ומעוררת השתאות. מציאת אבן הגבול שעליה שם יישוב שהשתמר עד ימינו היא אירוע נדיר. האבן מחזקת את האפשרות ששמות קדומים של יישובים נשתמרו לאורך דורות רבים, גם כשלא התקיים רצף יישובי.
תחנה בדרך
מנהלות החפירה, ירדנה אלכסנדר ודינה אבשלום–גורני מרשות העתיקות: “החפירה המרתקת בנפח חשפה מבנה ציבורי מהתקופה הממלוכית, ששימש כתחנת דרכים. זהו המבנה הציבורי השלטוני הראשון מהתקופה הממלוכית, שנחפר בגולן. התחנה נבנתה על הדרך הראשית שקישרה בין הגליל לדמשק ונראה כי היא שימשה כמקום חנייה ומנוחה לסוחרים ולנציגי השלטון שעברו בדרך זו. כאן הם סעדו, חידשו את ציוד המסע וטיפלו בסוסים.
“בחצר המבנה נמצאו שרידים של כבשן וסיגים של ברזל, שמלמדים, אולי, שנפח ברזל ישב בחצר וחידש את פרסות הסוסים והחמורים שחנו במקום“.
אייל בן דוד, מנהל יחידה לניהול פרויקטים ב“מקורות“: “כחברה שמקדישה משאבים רבים בהקמה של תשתיות מים חדשות ברחבי ישראל, לחיזוק יציבותו של משק המים גם בעתיד, אנו שמחים על ההזדמנות שנפלה בחלקנו לתרום לשימור מורשת העבר. החברה גאה להיות חלק מהתגלית החשובה שנחשפה בעת הנחת קו צינור המים נפח–קדמת צבי“.
