תכנית החלוקה, על שתי גרסותיה (ועדת פיל וועדת וודהד) הושפעה מההתיישבות העברית, גם אם הייתה דלילה. גם התיישבותנו בגולן קבעה את גבולות המדינה ב-1938, שיגרו

מאז ומעולם, התמקד חג החנוכה בנס פך השמן. המהפכה הציונית, שמרדה בהוויה הגלותית של העם, העלתה על נס את גבורת החשמונאים והמורדים האחרים באומות המהפכה

הניכור שמפגינה ממשלת ישראל כלפי יהדות העולם, בעיקר יהודי ארה”ב, מרחיק מאתנו את היהודים, מצמצם את העלייה ומקטין את התמיכה בישראל   בתקופת המאבק על

החלטתו האמיצה של הנשיא ריבלין שלא להעניק חנינה לעזריה, הביאה לשיא את גל ההסתה המוכוונת נגדו. ריבלין, עצמאי וממלכתי בהתנהלותו, לא בא טוב בעין של

קואליציה של עסקני קיפוח מזרחיים, מקצוענים בפוליטיקה ובשירה, התכנסה כדי לתקוף ולהשמיץ את קברניטי מדינת ישראל בראשית שנותיה. פייק-היסטורי קואליציה מוזרה חברה להשמיץ את הנהגת

עלינו לדרוש ממנהיגינו להוות דוגמה ומופת של טוהר מידות, של ניקיון כפיים, של יושר. עלינו לדרוש מהם אחריות על מה שעושים המקורבים אליהם. על הרף

לקמפיין ההפחדה – ה”הדתה” אין בסיס של אמת. הבעיה במערכת החינוך הייתה ונשארה בורות בנושאים יהודיים, של התלמידים גם של הורים. הצטרפותה של התנועה להתחדשות

ב-19 ביוני 1967, קיבלה ממשלת אשכול החלטה, שבה הביעה ישראל נכונות לסגת בהסכם שלום לעבר הגבול הבין-לאומי עם מצרים וסוריה. בהמשך, אותה ממשלה ביטלה פעמיים

צריך להסתכל למציאות העיניים: הפלשתינאים הצליחו להוריד את מדינת ישראל על הברכיים, באלימות ובאיומי אלימות   משבר הר הבית, שהחל בפיגוע הרצחני שבו נפלו שני

תערוכת התמונות של הימים הראשונים ביישובי הגולן נפתחה בארכיון הגולן. כל יישוב בפני עצמו, עם ההתחלה שלו ובכל זאת, התמונות דומות, מספרות סיפור אחד. כ-200

עשרות ממייסדי ההתיישבות בגולן התכנסו ב”גיליס” לערב של סיפורים על ראשית ההתיישבות בגולן, זיכרונות, התרפקות על ימים עברו ו”מה נשמע איך הולך אהלן/ זה את

בשנות ה-90′, בימי המאבק נגד הנסיגה, שאבנו כוחות ופעלנו לאור הסיסמה: “כוחנו באחדותנו”. כל הגולן, בדגש חזק על כל, היה מאוחד וממוקד מטרה. מאז, נגמרו