אין מתאים ממנורת שבעת הקנים של בית המקדש להיות סמלה של מדינת ישראל. למנורה המקורית היו שלוש רגליים, מה שנעלם למרבה הצער מידיעתם של חברי

הכפר עין זיוואן, כ-2 ק”מ ממזרח לקיבוץ עין זיוון, הוא אחד מ-12 כפרים שהקימו הצ’רקסים בגולן סביב עירם, קונטרה, כפרים שהצטיינו ביופיים ובניקיונם דפנה מאיר,

סמוך לצומת ווסט, עומד ארמון האמיר מחמוד פאע’ור, שעמד בראש השבט הבדווי החזק והעשיר ערב אל-פאדל. במסגרת “מוזאון על גלגלים” שמעו חברי אורטל הרצאה בנושא

פתגם נושן אומר “ביתו של אדם- מבצרו” ועל הבית כמו על מבצר צריך להגן. אם לא על ידי חפיר עמוק או נהר שורץ תנינים אז

מול רמת מגשימים, כ-15 ק”מ מזרחית לגבול הסורי, שכנה ה”עיר של יהודים” – נווה. בתלמוד מוזכרים חכמים מנווה ונמצאו בה ממצאים ארכיאולוגים שלא הותירו מקום

התנור בימי המשנה והתלמוד היה עשוי חרס וככל הנראה היה כלי נייד, שכן מצאנו במשנה (פסחים) את התנור כאחד הכלים שאישה שואלת משכנתה בימים שכאלה,

כשכתביו של בן מתתיהו באמתחתם, יצאו חוקרים, סיירים וציידי הרפתקאות, לחפש אחר גמלא העתיקה סיפורה הדרמתי של גמלא, אשר לחמה על חירותה עד מוות, הסעיר

‘נמצא קברו של ישו בירושלים!’, בישרו לאחרונה כותרות העיתונים הפרשה עלתה לכותרות בעקבות הסרט “מערת הקבורה של ישו” המוקרן בימים אלו ברחבי העולם. בסרט מוצגת

“ואמרו לי שעל אבן אחרת שנפלה היה כתוב – ‘אל תתמהו על שלג בניסן, אנו ראינוהו בסיוון’”, כך מתאר רבי משה בסולה בספר מסעותיו בארץ,

באווירת פורים המתקרב, נזכיר את ה”פרסי הרשע” של הגולן. מדובר בבעל החווה הבהאית, ששכנה במקום שבו נמצא היום קיבוץ עין גב. איש פרסי, כבד לב

הכתב על המטבע המפורסם ההוא מגמלא פוענח בעבר כך: מצד אחד – “לגאלת” (לגאולת) ומצד שני – “ירושלים הק” (הקדושה). לאחרונה, צצות הצעות נוספות לפענוח

יכול להיות שחוני המעגל נקרא כך על שם מקצועו: מעגל גגות. בעת העתיקה, היו עשויים הגגות מבוץ מעורב בקש. לא הידקת את הגג במעגילה לפני

עד שהומצא המטבע, במאה ה-7 לפנה”ס, נהגו תחילה לקנות בסחר חליפין ובהמשך השתמשו במטילי כסף וזהב לתשלום. גלגולם של מטבעות “כסף הוא לא הכול בחיים”,

חיידק הקלבסיאלה שכיכב לאחרונה בחדשות הוא כאין וכאפס לעומת המחלות בימי קדם, שהיו אז חשוכות מרפא ולעתים הכחידו גם מחצית מתושבי הערים הקדומות לאחרונה, תקף