בזמן שהגולן היה סורי, חמדו תושביו אבנים עתיקות, במיוחד המעוטרות שבהן ושילבו אותן בבנייה של בתיהם. כך התגלגלה אבן מבית כנסת עתיק למגרש כדורסל בפחורה,

בשלהי המאה ה-19, היתה העלייה הראשונה לגולן משטחי מה שיהיה בהמשך בריה”מ. היו אלו הצ’רקסים, שהביאו לגולן חידוש מעניין: עגלה עם ארבעה גלגלי עץ העלייה

מגן הדוד, שבמרכז דגל המדינה, הנו סמל גיאומטרי עתיק יומין, שאף שימש לגירוש רוחות בידי עמי קדם. כסמל יהודי מובהק הוא משמש רק מימי הביניים,

אנדרטאות או מצבות זיכרון אינן המצאות בנות ימינו כבר בירושלים הקדומה, נשא ישעיהו הנביא נאום אופטימי ובו בשורה לסריסים: “ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם

הנשר, מהעופות הגדולים בעולם, הוגדר כבר בימי קדם כ”מלך העופות”. כיאה למלך, מככב הנשר בתבליטים ובפסלים מבתי הכנסת הקדומים בגולן הנשר – אחד העופות הגדולים

קוהל ו-וואצינגר היו בין החוקרים הראשונים שעסקו בחקר בתי הכנסת העתיקים בגולן ואף פרסמו ספר עב כרך בגרמנית. יומנו של קוהל, לעומת זאת, מספק הצצה

בתלמוד, מובא שמן של תשע עיירות יהודיות ששכנו בדרום הגולן, בתחומה של העיר הנוכרית הגדולה “סוסיתא”. אחת מהן היא “כפר יחריב”, ששכנה בסמוך לקיבוץ כפר

בתקופה הרומית, שמם מרחצאות חמת גדר נודע לתהילה בכל העולם. כבר אז, שילבו במקום “ספא” מרפא, בילוי ותרבות בכל שבוע, נהנים תושבי אחד היישובים בגולן

בהרצאה שהתקיימה בשבוע שעבר במושב כנף, שמעו התושבים מפי ערן מאיר על בית הכנסת הקדום והמפואר שנמצא במקום בכל שבוע, נהנים תושבי אחד היישובים בגולן