בתפילת שמונה עשרה אנו מזכירים את האבות התמימים, כי בזכותם גם עם ישראל מוצא חן בעיני ה’. התמימות מתגלמת באברהם שהאמין כי יהיו לו ילדים

הקב”ה בורא מתוך התוהו ובוהו, בורא ומסדר כל דבר במקומו. דבר ראשון שמצווה הקב”ה את האדם בגן עדן, הוא לא לאכול מעץ הדעת. הקב”ה עושה

בשמחת תורה, סיימנו את הפרשה האחרונה בתורה, “וזאת הברכה” ומיד, ללא הפסקה, התחלנו את הקריאה מחדש בפרשה הראשונה – “בראשית” בסימנה טבא – בסימן טוב,

בראש השנה הקב”ה ירד לגן עדן, צר צורה של אדם ונפח בו נשמת אלוקים. לאחר מכן הוא מבקש מהאדם לקרוא שמות לחיות, ולבסוף לקרוא לו